Vayedaber

Simple Havroutah

Kidouchine

Daf 15b

וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה רַבִּי אוֹמֵר בְּאֵלֶּה הוּא נִגְאָל וְאֵין נִגְאָל בְּשֵׁשׁ

Traduction

A Hebrew slave sold to a gentile can be redeemed by his relatives, as it is stated: ''And if he is not redeemed by any of these, then he shall go out in the Jubilee Year'' (Leviticus 25:54). Rabbi Yehuda HaNasi says: He can be redeemed only through these, i.e., the assistance of his relatives, and he is not redeemed after six years of labor.

Rachi non traduit

ואם לא יגאל באלה. בנמכר לעובד כוכבים כתיב:

באלה. בקרובים דכתיב לעיל מיניה או דודו וגו':

שֶׁיָּכוֹל וַהֲלֹא דִּין הוּא וּמָה מִי שֶׁאֵינוֹ נִגְאָל בְּאֵלֶּה נִגְאָל בְּשֵׁשׁ זֶה שֶׁנִּגְאָל בְּאֵלֶּה אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּגְאָל בְּשֵׁשׁ תַּלְמוּד לוֹמַר בְּאֵלֶּה בְּאֵלֶּה הוּא נִגְאָל וְאֵין נִגְאָל בְּשֵׁשׁ

Traduction

Rabbi Yehuda HaNasi elaborates: As I might have argued that one sold to a gentile should be released after six years. Could this not be derived through an a fortiori inference: If one who cannot be redeemed by these relatives, i.e., a Hebrew slave who was sold to a Jew, as he cannot be redeemed by his relatives, nevertheless is redeemed after six years of labor, is it not logical that this Hebrew slave sold to a gentile, who can be redeemed by these relatives, can likewise be redeemed after six years of work? Therefore, the verse states ''by any of these,'' to emphasize that one sold to a gentile can be redeemed only through these relatives, and he cannot be redeemed after six years.

Rachi non traduit

ומה מי שאינו נגאל באלה. נמכר לישראל לא כתיב ביה גאולת קרובים דלא נפקא לן (לעיל קידושין דף יד:) מוהפדה אלא גאולת עצמה:

Tossefoth non traduit

ומה מי שאינו נגאל באלה יוצא בשש כו'. ואם תאמר שדה אחוזה יוכיח שנגאלת באלה ואינה נגאלת בשש אף אני אביא נמכר לעובד כוכבים דה''נ לקמן (קידושין דף כ:) עביד הוכחה מעבד לשדה ומשדה לעבד וי''ל דאיכא למפרך מה לשדה שכן אינה יוצאה במיתת האדון להכי אינה יוצאה בשש תאמר בנמכר לעובד כוכבים שיוצא במיתת האדון על כן דין הוא שיוצא בשש:

וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ יָלֵיף שָׂכִיר שָׂכִיר אַמַּאי קָאָמַר וּמָה מִי שֶׁאֵינוֹ נִגְאָל בְּאֵלֶּה נֵילַף שָׂכִיר שָׂכִיר

Traduction

The Gemara explains the proof: And if it enters your mind that Rabbi Yehuda HaNasi derives the verbal analogy between ''hired worker'' and ''hired worker,'' why does he say: If one who cannot be redeemed by these, with regard to one who is sold to a Jew? Let him derive that halakha from the case of one sold to a gentile, through the verbal analogy between ''hired worker'' and ''hired worker.'' The term ''hired worker'' is used in reference to one sold to a gentile as well: ''As a hired worker year by year he shall be with him'' (Leviticus 25:53), and accordingly one can say that even one sold to a Jew can be redeemed by his relatives. The fact that he does not accept this claim indicates that Rabbi Yehuda HaNasi rejects the verbal analogy between ''hired worker'' and ''hired worker.''

Rachi non traduit

נילף שכיר שכיר. גאולת קרובים לנמכר לישראל מנמכר לעובד כוכבים דבנמכר לעובד כוכבים נמי כתיב כשכיר שנה בשנה יהיה עמו:

Tossefoth non traduit

אמאי קאמר ומה מי שאינו נגאל באלה נילף שכיר שכיר. פירוש שיהא מוכר עצמו לישראל נגאל באלה וא''ת כי נמי לא ילפינן שכיר שכיר לומר שיהא מוכר עצמו לישראל נגאל באלה מנמכר לעובד כוכבים מ''מ נילף מוכי תשיג וי''ו מוסיף על ענין ראשון וילמד מוכר עצמו לישראל נגאל באלה מנמכר לעובד כוכבים ויש לומר דעביד ק''ו ממכרוהו ב''ד שאינו כתוב למעלה בנמכר לעובד כוכבים וא''ת היכי תיסק אדעתין דנילף מכרוהו ב''ד מנמכר לעובד כוכבים בג''ש דשכיר שכיר הא אמרת דסברא לומר גבי מכרוהו ב''ד דליקנסיה משום דעבד איסורא וי''ל דבתר דגלי קרא לעיל שיוצא ביובל אע''ג דעבד איסורא כדמפרש הוה בעי למילף שכיר שכיר שיגאל באלה אי לאו הוה קרא וא''ת אכתי היכי בעי למילף שכיר שכיר שיגאל באלה מנמכר לעובד כוכבים מה לנמכר לעובד כוכבים דין הוא שיגאל באלה כדי שלא יטמע בין העובדי כוכבים וי''ל דהאי סברא שלא יטמע אינה כתובה ואין לסתור מהך סברא:

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְעוֹלָם יָלֵיף שָׂכִיר שָׂכִיר וְשָׁאנֵי הָכָא דְּאָמַר קְרָא יִגְאָלֶנּוּ לָזֶה וְלֹא לְאַחֵר

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: This proof can be refuted, as one can say that actually Rabbi Yehuda HaNasi does derive the verbal analogy between ''hired worker'' and ''hired worker,'' and it is different here, with regard to one sold to a gentile, as the verse states: ''Either his uncle or his uncle’s son may redeem him'' (Leviticus 25:49). This emphasis of ''him'' teaches that redemption is an option only for this slave and not for another type of slave.

Tossefoth non traduit

אמר קרא יגאלנו. הקשה ה''ר מאיר למאי דס''ד דלא ידעינן מיעוטא האי יגאלנו אמאי לא יליף ק''ו שמכרוהו ב''ד יהיה נגאל באלה ומה נמכר לעובד כוכבים שאינו נגאל בשש נגאל באלה מכרוהו ב''ד שנגאל בשש אינו דין שיגאל באלה ותירץ דאיכא למיפרך מה לנמכר לעובד כוכבים שכן יוצא במיתת האדון ולכן דין הוא שיגאל באלה תאמר לנמכר לישראל שאינו יוצא במיתת האדון שהרי עובד את הבן ולכך דין הוא שלא יגאל באלה ומ''מ קשה דהא אמה עבריה מצינו למילף מהאי ק''ו דנמכר לעובד כוכבים שהרי אינה עובדת לא את הבן ולא את הבת והדר נילף ע''ע הנמכר לישראל מהקישא דעברי לעבריה ומהר''י תירץ דאי לא יגאלנו ה''א דנמכר לישראל נמי נגאל באלה וה''פ ומה מי שאינו נגאל באלה פירוש דלא כתיב בקרא בהדיא שיגאל באלה נגאל בשש נמכר לעובד כוכבים דכתיב בהדיא בקרא שנגאל באלה אינו דין שיגאל בשש וה''נ אמרינן בפרק השוכר את הפועלים (ב''מ דף פח:) דבעי למימר דשור אוכל אפילו במחובר מק''ו מאדם ומה אדם שאינו אוכל בתלוש אוכל במחובר שור שאוכל בתלוש אינו דין שאוכל במחובר אלמא עביד ק''ו מאדם שאינו אוכל בתלוש אע''פ שאמת הוא שאוכל אף בתלוש אלא ה''פ שאינו אוכל בתלוש דלא כתיב בהדיא בקרא שאדם אוכל בתלוש כדפי' הכא:

וּמַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא דְּתַנְיָא לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר בְּאֵלֶּה לְשִׁחְרוּר בִּשְׁאָר כָּל אָדָם לְשִׁעְבּוּד רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר בְּאֵלֶּה לְשִׁעְבּוּד בִּשְׁאָר כָּל אָדָם לְשִׁחְרוּר

Traduction

With regard to the dispute itself the Gemara inquires: And who is the tanna who disagrees with Rabbi Yehuda HaNasi with regard to this? It is Rabbi Yosei HaGelili and Rabbi Akiva. As it is taught in a baraita concerning the verse: ''And if he is not redeemed by any of these'' (Leviticus 25:54), that Rabbi Yosei HaGelili says: The expression ''by any of these'' indicates that redemption by one’s relatives is to freedom, i.e., one becomes an entirely free man. But if a slave is redeemed by anyone else who pays the gentile master, it is to slavery. The redeemed slave becomes indentured to his redeemer until he repays the cost of his redemption through his work. Rabbi Akiva says the opposite: By these relatives he is redeemed to slavery, whereas if he is redeemed by anyone else, it is to freedom.

Rachi non traduit

דפליגי עליה דרבי. ואמרי דנמכר לעובד כוכבים יוצא לשש:

ר' יוסי הגלילי כו'. דמפיק האי באלה לדרשה אחריתי:

לכדתניא. ללמדך שאע''פ שהעובד כוכבים תחת ידך אם לא יגאל ישתעבד בו עד היובל ואי אתה רשאי לבא עליו בעקיפין:

באלה לשיחרור. גאלוהו קרובים אינו משתעבד להם:

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמַר קְרָא אִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה אֶלָּא בְּאַחֵר וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אִם לֹא יִגָּאֵל אֶלָּא בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי מִידֵּי אֶלָּא בְּאֵלֶּה כְּתִיב

Traduction

The Gemara asks: What is the reasoning of Rabbi Yosei HaGelili? The verse states concerning a redeemed slave who is emancipated: ''If he is not redeemed by any of these'' relatives; but if he is redeemed by another, ''then he shall go out in the Jubilee Year,'' not earlier, as he becomes enslaved to him. And Rabbi Akiva says: ''If he is not redeemed'' in any other manner but only ''by any of these,'' ''then he shall go out in the Jubilee Year,'' i.e., if he is redeemed by relatives, he is emancipated only at the close of Yom Kippur of the Jubilee Year. By contrast, if he is redeemed by others he is emancipated immediately. And how does Rabbi Yosei HaGelili respond to this claim? He would ask: Is it written: Only by any of these?

Rachi non traduit

ויוצא בשנת היובל. מאותו אחר שיגאלהו מן העובד כוכבים אלמא גאלו שאר כל אדם משתעבד לו:

ר' יוסי הגלילי כו'. דמפיק האי באלה לדרשה אחריתי:

Tossefoth non traduit

ורבי יוסי הגלילי מידי אלא [באחר] כתיב. נראה דלא גרס ליה דפשטיה דקרא הכי הוא ועוד דבמסקנא לא מתרצא ההיא קשיא בין לר' יוסי הגלילי בין לר''ע וברוב ספרים אינו ולספרים דגרסי ליה נראה להר''מ דהכי פירושו מידי אלא [באחר] כתיב כיון דלא איירי כלל אלא מקרובים מנליה לר' יוסי הגלילי דבשאר כל אדם לשעבוד דילמא קרובים מצו למפרקיה אבל אחרים לא מצו למפרקיה אפילו לשעבוד ובהכי מתרצא שפיר אמסקנא דמיירי קרא נמי אגאולת רחוקים וא''כ פשטיה דקרא הכי הוא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:

אֶלָּא בְּהַאי קְרָא קָמִיפַּלְגִי אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ זוֹ גְּאוּלַּת קְרוֹבִים אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ זוֹ גְּאוּלַּת עַצְמוֹ וְנִגְאָל זוֹ גְּאוּלַּת אֲחֵרִים

Traduction

Rather, as this suggested interpretation of the verse by Rabbi Akiva is clearly problematic, the Gemara retracts the previous explanation of the dispute and instead says that they disagree with regard to the precise meaning of this verse: ''Either his uncle or his uncle’s son may redeem him, or any that is near of kin unto him of his family may redeem him; or if he becomes rich, and he is redeemed'' (Leviticus 25:49). ''Either his uncle or his uncle’s son may redeem him''; this is the redemption performed by relatives. ''Or if he becomes rich''; this is redemption by himself. ''And he is redeemed''; this is redemption by other people.

Rachi non traduit

ונגאל זו גאולת אחרים. ולימדך שכל אדם בישראל גואלו מיד העובד כוכבים ואין העובד כוכבים יכול לעכב עליו ובעובד כוכבים שתחת ידינו הכתוב מדבר:

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר מִקְרָא נִדְרָשׁ לְפָנָיו שְׁדִי גְּאוּלַּת קְרוֹבִים אַגְּאוּלַּת עַצְמוֹ מָה גְּאוּלַּת עַצְמוֹ לְשִׁחְרוּר אַף גְּאוּלַּת קְרוֹבִים לְשִׁחְרוּר וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר מִקְרָא נִדְרָשׁ לְאַחֲרָיו שְׁדִי גְּאוּלַּת אֲחֵרִים אַגְּאוּלַּת עַצְמוֹ מָה גְּאוּלַּת עַצְמוֹ לְשִׁחְרוּר אַף גְּאוּלַּת אֲחֵרִים לְשִׁחְרוּר

Traduction

Rabbi Yosei HaGelili maintains: A verse is interpreted homiletically based on its juxtaposition to the verse immediately preceding it. Therefore, one should cast, i.e., compare, the case of redemption performed by relatives to the case of redemption performed by himself: Just as redemption performed by himself leads to complete freedom, so too, redemption performed by relatives leads to freedom. And Rabbi Akiva maintains that a verse is interpreted homiletically based on its juxtaposition to the verse immediately after it. Therefore one should cast the case of redemption performed by others to the case of redemption performed by himself: Just as redemption performed by himself is to freedom, so too, redemption performed by others is to freedom, whereas if he is redeemed by his relatives, he becomes enslaved to them.

Rachi non traduit

ר' יוסי סבר מקרא נדרש לפניו. גאולת עצמו פשיטא לן דהויא לשחרור והיא מלמדת על שאר גאולות לר' יוסי אינה מלמדת אלא על גאולת קרובים שהיא לפניה ומקרא הנדרש ללמד נדרש ללמד על שלפניו הכתוב למעלה הימנו:

שדי גאולת קרובים אגאולת עצמו. ללמד הימנו לפי שמלמד על שלפניו הילכך גאולת קרובים למדו מגאולת עצמו הכתובה אחריה:

לאחריו. הכתובה למטה הימנו הילכך גאולת עצמו מלמדת על גאולת אחרים אלמא למוד גאולת אחרים מגאולת עצמו:

אִי הָכִי בְּאֵלֶּה לְמָה לִי אִי לָאו בְּאֵלֶּה הֲוָה אָמֵינָא מִקְרָא נִדְרָשׁ בֵּין לְפָנָיו בֵּין לְאַחֲרָיו וְהַכֹּל לְשִׁחְרוּר

Traduction

The Gemara asks: If so, that this is their dispute, why do I need the phrase ''by any of these,'' according to both Rabbi Yosei HaGelili and Rabbi Akiva? The Gemara answers: If it were not for the phrase ''by any of these,'' I would say that a verse is interpreted homiletically based on its juxtaposition to the verse immediately preceding it as well as to the verse immediately after it, and therefore in every manner in which he is redeemed it is to freedom. The phrase ''by any of these'' limits this freedom either to relatives or other people, according to the respective opinions of Rabbi Yosei HaGelili and Rabbi Akiva.

Rachi non traduit

אי הכי. דבעלמא נדרש לפניו ולאחריו והכא משום דכתיב באלה הוא הדר קושיא לדוכתיה דר''ע היכי משתמע שעבוד דויצא בשנת היובל אקרובים:

ה''א כו'. אבל השתא דכתיב באלה לומר שיש חילוק בין אלה לאחרים למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:

אִי הָכִי הֲדַר קוּשְׁיָא לְדוּכְתֵּיהּ אֶלָּא בִּסְבָרָא קָמִיפַּלְגִי

Traduction

The Gemara asks: If so, that the different opinions are based on the phrase ''by any of these,'' then the difficulty with the opinion of Rabbi Akiva, that the verse does not say: If he is not redeemed in any other manner but only by any of these, has returned to its place, i.e., it is still valid, as this phrase indicates that Rabbi Yosei HaGelili’s interpretation of the verse is correct. Rather, Rabbi Yosei HaGelili and Rabbi Akiva disagree with regard to reason. Their dispute is a matter of logic and does not concern textual interpretation.

Rachi non traduit

אלא בסברא פליגי. כלומר אי פשיטא לן דהאי באלה אקרובים קאי על כרחך שעבוד דויצא בשנת היובל אאחרים משתמע אלא בסברא פליגי אי האי באלה אקרובים קאי או אאחרים קאי דהא אחרים נמי בההוא קרא כתיבי:

Tossefoth non traduit

אלא בסברא קמיפלגי. פי' בקונטרס אי פשיטא לן דהאי באלה אקרובים קאי ע''כ שעבוד דויצא בשנת היובל אאחרים מישתמע כדקאמר ר' יוסי הגלילי משום דמצית להקשות לר''ע מידי אלא באלה כתיב אלא בסברא פליגי אי האי באלה אקרובים קאי או אאחרים קאי דהא אחרים נמי כתיב בהאי קרא ר' יוסי סבר באלה אלו קרובים ור''ע סבר באלה אלו אחרים והקשה רבי' ברוך כיון דאית ליה לר''ע דהאי באלה אלו אחרים ולשחרור היכי קאמר לעיל ר''ע באלה לשעבוד אדרבה ה''ל למימר באלה היינו אחרים לשחרור ויש לומר לדברי ר' יוסי הגלילי קאמר כלומר מה שאתה קורא באלה דהיינו קרובים לשעבוד:

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי סָבַר מִסְתַּבְּרָא גְּאוּלַּת אֲחֵרִים לְשִׁיעְבּוּד דְּאִי אָמְרַתְּ לְשִׁחְרוּר הֲווֹ מִימַּנְעִי וְלָא פָּרְקִי לֵיהּ וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר מִסְתַּבְּרָא גְּאוּלַּת קְרוֹבִים לְשִׁיעְבּוּד דְּאִי אָמְרַתְּ לְשִׁחְרוּר כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא אֲזַל וּמְזַבֵּין נַפְשֵׁיהּ

Traduction

The Gemara elaborates. Rabbi Yosei HaGelili maintains: It stands to reason that redemption performed by others is to slavery, as, if you say it is to freedom, they will refrain and will not redeem him. If the slave is required to serve them, and they incur no financial loss, they will redeem him. And Rabbi Akiva maintains: It stands to reason that redemption performed by relatives is to slavery, as, if you say it is to freedom, each and every day he will go and sell himself over and again, relying on his relatives to free him.

Rachi non traduit

ר' יוסי הגלילי סבר מסתברא. אחרים לשעבוד דהאי באלה אקרובים קאי דשעבוד דויצא בשנת היובל אאחרים דאי אמרת כו':

ור''ע סבר מסתברא. אקרובים שעבוד והאי אלה אאחרים קאי ושעבוד דויצא ביובל אקרובים קאי דאי אמרת כו':

אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי וְרַבִּי עֲקִיבָא אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים הַכֹּל לְשִׁחְרוּר

Traduction

Rabbi Ḥiyya bar Abba says that Rabbi Yoḥanan says: This is the statement of Rabbi Yosei HaGelili and Rabbi Akiva, who hold that a slave is not invariably freed whenever he is redeemed from his gentile master. But the Rabbis say that in every case, when he is emancipated it is to freedom.

מַאן חֲכָמִים רַבִּי הִיא דְּמַפֵּיק לֵיהּ לְהַאי בְּאֵלֶּה לִדְרָשָׁה אַחֲרִינָא וּמִקְרָא נִדְרָשׁ בֵּין לְפָנָיו וּבֵין לְאַחֲרָיו

Traduction

The Gemara inquires: Who are these Rabbis? It is Rabbi Yehuda HaNasi, who derives another exposition from this term ''by any of these,'' as stated above. And Rabbi Yehuda HaNasi maintains that a verse is interpreted homiletically based on its juxtaposition to the verse immediately preceding it as well as to the verse immediately after it. Consequently, the Hebrew slave of a gentile is emancipated regardless of whether he is redeemed by relatives or other people.

וְרַבִּי הַאי וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל מַאי עָבֵיד לֵיהּ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל

Traduction

The Gemara asks: And Rabbi Yehuda HaNasi, what does he do with the verse: ''And if he is not redeemed by any of these means, then he shall go out in the Jubilee Year'' (Leviticus 25:54)? The Gemara answers: He requires this verse for that which is taught in a baraita with regard to the verse: ''Then he shall go out in the Jubilee Year.'' If the slave is not redeemed prior to this point in time he leaves his gentile master only in the Jubilee Year.

Rachi non traduit

ויוצא בשנת היובל. מאותו אחר שיגאלהו מן העובד כוכבים אלמא גאלו שאר כל אדם משתעבד לו:

לכדתניא. ללמדך שאע''פ שהעובד כוכבים תחת ידך אם לא יגאל ישתעבד בו עד היובל ואי אתה רשאי לבא עליו בעקיפין:

Tossefoth non traduit

ורבי האי ויצא בשנת היובל מאי עביד ליה. לא בעי למאי אתא דהא מיבעי ליה שאינו יוצא מתחת יד עובד כוכבים עד היובל אלא הכי בעי אמאי נקט בשנת היובל והא כתיב בקרא אחרינא עד שנת היובל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source